תשואה ברוטו, נטו או נטו נטו? ומה ההבדל בין השלושה?
התשואה שיש לבדוק, למדוד ולהשוות היא התשואה ברוטו.
ההבדלים בין שלושת סוגי התשואות קשורים לעיתוי תשלום המס.

נדגים את ההבדל כדלקמן:

משקיע א'- קנה ני"ע במחיר 100, מחיר ניה"ע עלה ל 110, התשואה ברוטו של התיק הינה 10% .

משקיע ב'- קנה ני"ע במחיר 100, מחיר ניה"ע עלה ל 110, המשקיע החליט למכור את ניה"ע. בעת המכירה יגבה מס, לדוגמה של 20% וכתוצאה מכך שווי התיק יהיה 108. כלומר, תשואה של 8%. זוהי תשואה נטו (לאחר תשלום מס בגין רווחים שמומשו), אך למעשה התשואה ברוטו שלו היא 10% בדומה למשקיע א' (אם נחזיר לתיק את המס שנגבה). ולכן תשואת משקיע א' (ברוטו 10% ) זהה לתשואת משקיע ב' (נטו 8%).

משקיע ג' - קנה ני"ע במחיר 100, מימש חלק מני"ע שבתיק, כתוצאה מכך, לאחר מס שווי התיק לדוגמה 108. במידה והמשקיע ימכור את שאר ניה"ע ובהנחה שהמס הנוסף בדוגמה הינו בסכום של 1.5 ₪, שווי תיק ההשקעות לאחר מכירת כל ניירות הערך יהיה 106.5. כלומר, תשואה נטו-נטו של 6.5%.

סיכום: אין הבדל בין התשואה של משקיע א' לבין תשואה של משקיע ב' (ההבדל הוא הניכוי של המס). כאשר אנו משווים ביצועי שוק (מדדים וכו') ההתייחסות היא לתשואה ברוטו בהתחשב בניכוי המס בגין ני"ע שנמכרו ברווח. תשואה נטו היא תשואת התיק לאחר ניכוי מס בגין ני"ע שנמכרו (יתכן שחלק מני"ע טרם נמכרו), תשואה נטו-נטו היא תשואת התיק לאחר מימוש כל ניה"ע כולל אלו שטרם נמכרו קודם לכן.

לקוח א' - קונה מניה במחיר 100. כעבור חצי שנה מחיר המניה עלה ל-110.
מהי תשואת הלקוח? - 10%

לקוח ב' - קונה את אותה המניה במחיר 100. כעבור חצי שנה כפי שצוין קודם לכן, מחיר המניה עלה ל-110. הלקוח (במקרה זה) העדיף לממש את הרווח ולכן מכר את המניה ב-110.

כתוצאה מכך שולם מס בשיעור של 20% על הרווח (מס של 2 ₪, בהנחה שכל הרווח הוא ריאלי) ולכן שווי התיק (לאחר תשלום המס) היינו 108 ₪.
מהי תשואת הלקוח? - 8% - לא נכון. תשואת הלקוח הינה גם כן 10%.

התשואה ברוטו של שני הלקוחות זהה. שני הלקוחות הרוויחו אותו סכום כספי.
לקוח ב' נותר עם 108 ₪ לאחר מס, כלומר תשואה נטו של 8%, ותשואה ברוטו של 10%.
לקוח א' נותר עם 110 ₪, אך לפני תשלום מס (הרווח טרם מומש) ולכן תשואתו, 10% תשואה ברוטו(תשואה לפני מס).

השוואה למדד מניות (ת"א 25 או ת"א 75), שעלה לדוגמה גם כן ב- 10% במהלך אותה חצי שנה, תהיה תשואה מדד המניות ברוטו בשיעור של 10%, שוב תשואת שני הלקוחות זהה לתשואת מדד המניות.

השוואה לקרנות הנאמנות, רובן פטורות. כלומר, הלקוח בעל יחידה בקרן רואה בפניו תשואה ברוטו והוא ישלם את המס כאשר יפדה (ימכור) את קרן הנאמנות.

לפיכך אסור להסתכל על שווי התיק בשקלים, אלא להוסיף לו את סכום המס ששילם הלקוח בתקופה הרלוונטית, ואז לחשב תשואה שתהייה תשואה ברוטו והיא השוואתית לאינפלציה, לדולר, למדד אג"ח, למדד מניות ולמרבית קרנות הנאמנות.

לקוח הפקיד 100 אלף ₪ ב-1-1-2007.
לאחר 11 חודשים שווי תיק הלקוח היה 110 אלף ₪. מהי התשואה ? 10%,
10 אלף ₪ רווח על השקעה של 100 אלף ש"ח . כלומר תשואת התיק 10% וגם תשואת מנהל התיק 10%. תשואת התיק של הלקוח ותשואת מנהל התיק של הלקוח זהות .

הלקוח הפקיד ב-31-11-2007 עוד מיליון ₪. שווי התיק לאחר ההפקדה 1,110,000 ₪. איתרע "מזלו" של הלקוח בחודש דצמבר ירד השוק ב-1%, לפיכך שווי התיק ב-31-12-2007 היה 1,098,900 ₪. כלומר, הפסד כולל בשקלים של הלקוח בסך 1,100 ₪ (הפקיד 100 אלף ₪ ועוד מליון ₪ ועתה שווי התיק נמוך משווי ההפקדות. כלומר, תשואת התיק 0.1%- (מינוס, שלילית), (1,098,900 חלקי 1,100,000).

מנגד תשואת מנהל התיק כ-9% (חיובית מאד) (מנהל התיק השיג 10% בתקופה הראשונה ומינוס 1% בתקופה השנייה).

תשואת התיק של הלקוח ותשואת מנהל התיק לא זהות, עקב העובדה שסכומי הכסף בתיק ההשקעות היו שונים, עקב הפקדות (תמונה דומה עשויה להיות עקב משיכות) בתקופות שונות. בתקופה הראשונה החיובית שווי התיק היה נמוך לעומת שווי תיק גבוה בתקופה השנייה השלילית.

במקרה זה תשואת מנהל התיק גבוהה, אך יתכן מקרה הפוך בה תשואת מנהל התיק תהיה נמוכה, תלוי מתי הופקד/נמשך כסף ומה קרה באותה תקופה.

התשואה של קרנות הנאמנות, קופות גמל, חברות ביטוח הינה תשואת מנהל התיק ולא תשואת הלקוח, תשואת התיק.

אנו מחשבים ללקוחותינו תשואה ברוטו של מנהל התיק (יש לזכור שתשואה זו הינה לאחר עמלות בנק ודמי ניהול למנהל התיק) .